רצים יחפים

מייק מוסו זוכר את עצמו מאז ומתמיד רץ על החוף. "הייתי רץ מהבית לחוף הים " אומר מוסו, 20, שגדל בחוף ג'רזי וכעת עובד שם. מחצית ממסלולי ה cross-country בתיכון שלו, היו בחול ועכשיו יש לו מטרה לרוץ את המרתון הראשון שלו, בסתיו הזה בפילדלפיה, ב 2:45 שעות. הוא רואה במהירות עבודתו במים חלק אינטגרלי מאימוניו.והאמת, שיש לו סיבה טובה להשתמש בחול כדי לשפר מהירות. ריצת חוף אינה קלה.

זה כמו "לרוץ עם משקולות על הקרסול" אמר ד"ר ר 'אמדאוס מייסון, רופא קבוצת הריצה בארה"ב ופרופ' לאורתופדיה ורפואת משפחה באוניברסיטת אמורי. עם או בלי נעליים, "זה יותר קשה להציב את הרגל בקרקע ולהרים אותה", אומר ד"ר מייסון. ריצה על חול דורשת פי 1.6 אנרגיה מאשר ריצה על משטח קשה, והגוף צריך לעבוד קשה יותר כדי להגיב ל" שינויים חיצוניים ", אומר ד"ר טיירי מ ליג'ן, ממרפאות אוניברסיטת סנט לוק בבלגיה, והמחבר הראשי של מחקר בנושא ריצת חוף שפורסם בשנה שעברה בכתב העת לביולוגיה ניסויית.

"השרירים שלנו מבצעים עבודה מכאנית יותר כאשר אנו רצים או הולכים על חול, מאשר על משטח קשה," אומר ד"ר ליג'ן. כף הרגל עובדת קשה יותר כדי להדיח את החול, והשרירים לא יכולים לעבוד באותה יעילות. על משטח קשה, רצים רבים מכים בקרקע תחילה עם העקב, כשהם מעבירים את המשקל קדימה, הרגל שטוחה בתחתית הפסיעה, ואז קדימה לאצבעות הרגליים, אשר דוחפות את הגוף מהקרקע לצעד הבא.

אבל תנועה זו אינה יעילה באותה מידה, כאשר נעשית על משטח רך ומשתנה.

"בחול רך, נחיתת העקב לא יורדת למטה ופוגעת באותו משטח יציב", אומר ד"ר מייסון. במקום זאת, הגוף מתאים עצמו באמצעות הסתמכות על שרירים קטנים סביב הקרסול, כדי לשמור על הרגל יציבה. כף הרגל גם אינה יכולה להתיישר משום שהמשטח אינו ישר. זה המקום שבו שרירי השוק נכנסים לתמונה – וזו חלק מהסיבה ששרירי השוק בדרך כלל כל כך כואבים ל אחר ריצת חוף. הם עובדים כדי להפוך את התנועה לנורמלית.

"כשמתרוממים באמצעות האצבעות, חלק מהחול נשאר על גבי השריר ולא ניתן להעלות אותן באותה קלות", אומר ד"ר מייסון. "וזה המקום בו שריר השוק מתחיל לעבוד יותר, כדי להרים את האצבעות למצב רגיל."

גם רצים שנוחתים על אמצע הרגל יעבדו קשה יותר כדי לקבל בסיס מוצק לנחיתה. "החול יגרום לפיזור האצבעות ולתחושה לא נוחה", הוא אומר. בעוד שריצה בחול יכולה לגרום לכאבים למי שלא רגיל לזה, תופעות הלוואי הללו אינן בהכרח דבר רע ויכולות להיות מתורגמות לזמן מהיר יותר. ואכן, ריצה על חוף הים יכולה להיות צורה של אימוני מהירות, במיוחד באזורים שבהם אימוני טיפוס – הם נדירים.

"יש יותר עומס על הרגליים כשעושים אימון זה, ולכן הרגליים מתעייפות יותר בקלות", אומר ד"ר מייסון, שגדל בג'מייקה ורץ אינטרוולים על החוף כדי לצבור כוח ומהירות כספרינטר של נבחרת האתלטיקה בתיכון. "כאשר רצי חוף עולים על מדרכה נורמלית, הם רצים מהר יותר, מפני שאין להם מכשול."

מוסו רץ 100 – 400-מטר חזרות של ספרינט, ריצה יחפה על החול כחלק מאימוניו הרגילים ועושה ריצה קלה בחוף, לחימום לקראת ריצות ה 14.5-19 קילומטרים, שהוא עושה בכבישים סלולים. ד"ר מייסון מייעץ, שאם אינכם רגילים לריצות חוף אבל אתם בחופשה ומתפתים לנסות את זה, רוצו על החול שקרוב לשפת המים. משטח זה עדיין יהיה מאתגר, אבל לא כל כך קשה לרוץ כמו על חול רך.

רוחות חזקות והעובדה שאין צל, יכולים גם הם להציב אתגרים בחוף הים, לכן מומלץ לדעת מהו המסלול שלנו, להקפיד להצטייד בכובע ושתייה נוספת, או לרוץ בשעה מוקדמת מאוד בבוקר או בשעת הערב.

תרגום המאמר The Challenges of Beach Running מאת JEN A. MILLER